תפריט
פעם מישהו אמר לי
שכולנו נמצאים במרחק שיחת טלפון מאבחנה.
שיחה כזו נפלה על רונית קופר ובעלה שלמה ז"ל לפני כחמש שנים,
כששלמה אובחן עם סרטן מתקדם בגיל 38.
בשנת חייו האחרונה יצאו השניים למסע להגשמת
מאה חלומות משותפים
והסיפור שלהם הוא סיפור של חוסן והתמודדות
שכולנו יכולים לשאוב ממנו השראה.
כמה דברים שלמדתי מרונית:
1. אופטימיות לצד קבלת המציאות כמו שהיא
מי שפגש את רונית יודע שמדובר בשמש.
הבחורה זורחת, פשוטו כמשמעו.
כשהיא מדברת ומספרת גם על התקופה האפלה בחייה,
האופטימיות מבצבצת מכל פינה.
לצד זאת, אין הרגשה של חלומות באספמיה.
להפך, התחושה החזקה שמקבלים מרונית
היא של קבלת המציאות כמו שהיא,
קשה ככל שתהיה, בלי לייפות.
השילוב בין השתיים,
האופטימיות והקבלה המוחלטת של המציאות,
אפשרו לרונית ושלמה לאמץ גישת התמודדות
יוצאת מגדר הרגיל.
התמודדות שהסתיימה ביכולת לנהל גם תהליך פרידה משמעותי
וחשוב מעין כמוהו.
2. רשימת החלומות
הדבר כי חשוב שלמדתי מרשימת החלומות
של שלמה ורונית זה:
שלא צריך לחכות לאבחנה!
לא צריך להוסיף מילים על זה.
3. כשקשה, מורכב והעתיד באי-וודאות גדולה – להתמקד בכאן ועכשיו.
רונית אומרת שכשהעתיד שלהם היה מורכב ועמום,
הדבר היחיד שעזר להם הוא להתמקד ב"כאן ועכשו".
זה כל כך נכון!
במקרים כאלה יכולת השליטה וההשפעה שלנו על העתיד מוגבלת.
לעומת זאת, יש לנו שליטה על מה שקורה איתנו כרגע, כאן, בהווה.
התמקדות ב"כאן ועכשיו" מחזירה לנו את תחושת השליטה,
מפחיתה לחץ ומונעת קטסטרופיזציה במחשבות.
4. "כולנו איתו אבל רק הוא חולה" – כוחה של התמיכה החברתית
היא בחורה חכמה רונית. מאד.
תחשבו איזה משפט חכם זה.
"כולנו איתו ולצידו, אבל רק הוא חולה. בזה הוא לבד".
ולכן רונית עזרה לשלמה ולמצוא ולהתחבר עם
אנשים אחרים, בני גילו, שחולים באותה מחלה בדיוק.
שם הוא לא לבד. ולא רק הוא חולה.
אני חושבת על תקופות קשות בחיים שלי,
וכמה היה עוזר לי אם היתה לי קבוצה של אנשים לידי,
שחווים ועוברים בדיוק את מה שאני עוברת.
זה לא במקום התמיכה מהמשפחה והחברים.
זה לידה.
משפט מחץ
"החיים הם מה שקורה עכשיו"